מתוך "הבלתי מסווגים"
זה יקרה בעתיד הקרוב... למעשה, זה מתרחש בעודך קורא שורות אלה.
מנורה אחת מתחילה לרצד ואחרת מצטרפת. מבטך מוסט כלפי מעלה למשך שניה, ובעודך בוהה במנורה אתה מבחין שצורתה השתנתה. יתרה מזאת, התקרה הלבנה נראית כעת בצבע סגול עם מרקם מחוספס. מבטך נודד לעבר הקירות, שצבעם הפך לוורוד. מבוהל אתה מביט בעצמך, רואה שאתה עדיין אותו אדם, לבוש בג'ינס וחולצה קצרה, ועל ברכיך הטקסט הזה. המשטח עליו אתה יושב לעומת זאת, מרגיש לח ואתה קופץ ממקומך בבהלה.
החדר שהיה עמוס אנשים נראה כעת ריק, אך קול המהום לידך גורם לך לפנות הצידה, שם אתה מבחין ביצור דמוי אנוש בצבע ירוק עם ארבע גפיים עליונות - שתיים בכל צד, שתי גפיים תחתונות, גוף אליפטי וראש בצורת ביצה. ליצור יש שתי עיניים גדולות ושחורות חסרות אישונים, ופה בצורת קו ישר.
כאשר היצור שם לב שאתה בוהה בו הוא שואל אותך: "בריידל רעכמט גייללי?"
אתה נרתע לאחור בבהלה ושואל את חלל החדר: "מה לעזאזל אני עושה כאן?"
רגע לאחר מכן נשמעת מן תהודה בחלל: "כאן כאן כאן גאר גאר גאר..."
בעודך מנסה להבין מה בדיוק קורה "גאר", מחייך היצור חיוך די נעים - גם אם שיניו נראות ארוכות וחדות - ואומר: "רינטגלו מרקונדיר, צ'יפולטנטו?"
רגע לאחר מכן התהודה מתרגמת: "תן לי לנחש, סדנת כתיבה?"
הסיפור נכתב במהלך תרגיל כתיבה, בהשראת הקומיקס "IKEA Portal" , במקור מאתר "It's the tie"
Image by claude_star from Pixabay
תודה 😊
מושלם! הרגש של הגיבור במלוא תשומת הלב שלי כקורא. אהבתי את ההומור.
צודק, אכתוב זאת בהמשך
התכוונתי לכך שלא ראיתי מה הרגשות שלו מרגע שהסביבה שלו השתנתה, לאחר מכן כאשר ראה את היצור ושמע אותו לראשונה, לאחר מכן בהמשך עד הסוף אני לא יודע מה קורה איתו.
תגובה רגשית למה שהיצור אמר בסוף? מממ... נראה לי שכדאי להשאיר מקום לדמיון... אני לא יודע אם הגיבור ישרוד את המפגש, שלא לדבר על לחזור למימד המקורי... :-)