מתוך "הבלתי מסווגים"
"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, אז כנראה שזה ברווז", אמרה חוקרת המשטרה העייפה ותקעה בו מבט חודר.
"אני נראה לך ברווז?" תהה מקס ונעץ בה מבט חודר לא פחות. הוא הילך סביבה מגעגע בחוזקה, נוצותיו האפורות נפוחות.
החוקרת נאנחה בעודה בוהה בניירת שעל שולחנה. היה זה יום ארוך.
"האם זה לא אתה", אמרה, "שהסתובב בסופר קסטלר בשישי לאוקטובר בשעה 10:05, שם אכל דגים ישירות מהאקווריום?"
"אם היית אומרת שראו אותי אוכל חסה וגזר, אולי היה לך קייס. אבל אני אווז קטן. לא ברווז."
"אבל אתה נראה כמו ברווז..." ניסתה החוקרת שנית.
"נו, למה ציפיתי", רטן מקס, בעודו מסדר נוצותיו. "גם ככה אתם נוהגים להתבלבל בין ארנב ושפן."
"אז מי גנב דגים מהאקווריום?" שאלה החוקרת, בעודה עוברת על התמונות ממצלמות האבטחה.
"לא'דע, ולא'כפת לי", השיב מקס, "תשאלי איזה ברווז."
"אתה יודע," אמרה החוקרת בעודה מפשפשת בניירת, "עכשיו כשאני חושבת על כך, מישהו באמת העיד שראה עוף שמאוד דומה לך, אוכל שני גזרים וארבעה מלפפונים בדוכן של שטרוקמן, בעשירי לאוקטובר בשעה 13:15. הנה גם תצלום ממצלמת האבטחה", אמרה והראתה לו תצלום.
"אמרתי לו לרשום לי על החשבון!" השיב מקס וגעגע בחוזקה.
"ואיך התכוונת לשלם לו?" שאלה החוקרת.
"להטיל עבורו ביצים", השיב מקס.
"אבל אתה זכר, לא?" שאלה החוקרת.
"עכשיו את מתיימרת גם לנחש את המגדר שלי?" צווח.ה מקס והתעופפ.ה משם.
הסיפור משתתף בתחרות הסיפור הקצרצר ע"ש דודו גבע.
מקור התמונה: Hans Norelius באתר Flickr
כפי שנאמר בוויקיפדיה: "הברווז הוא דמות בדיונית שיצר המאייר דודו גבע בספריו,
בטורי הקומיקס ובמדורי העיתונות שלו". להלן אחד מספריו.
Opmerkingen