כראמל וארי-פז - הפרמיירה של מאירה

הצלבה בין כראמל (מאת מאירה ברנע גולדברג) לארי-פז

חזרה אל "המיתוס של ארי-פז"

א. ראשון בערב, 19/12/2021, קרוב לביתה של מאירה ברנע גולדברג

"מאירה יושבת כבר 59 דקות ו-30 שניות על הכורסה בסלון", אמר ויש לכראמל, "היא יושבת בוהה בקיר, הנשימה שלה כבדה, והעיניים שלה רטובות מדמעות".

"כן", אמר כראמל, "היא עצובה."

"אני רוצה לשמח אותה", אמר ויש, "היא כמו אמא בשבילי".

"חכה שתכיר את אבישי", חייך כראמל.

"את מי?" תהה ויש.

כראמל מצמץ לרגע והשיב, "אתה יודע שאני ואתה הם דמויות בספרים", הביט כראמל בויש כשהוא מרכין מעט את עפעפיו ונענע את קצה זנבו.

"כן, אני יודע", השיב ויש ועצם עיניו, "יצאו שישה ספרים של כראמל, שבעה אם כוללים את כראמל ואני, בכראמל הראשון יש 240 עמודים שמתוכם יש-"

"כן, לזה אני מתכוון", נגע כראמל בראשו ברגלו של ויש.

"היי!" קרא ויש, מניד באצבעות ידיו, "הפרעת לי בספירה!"

"התנועה הזו חדשה", אמר כראמל, מטה ראשו הצידה.

"היא עוזרת לי להירגע", השיב ויש והניד אצבעותיו שוב.

"לנשום עמוק… להירגע…" אמר כראמל.

"אני דווקא רגוע", השיב ויש בתימהון.

"דיברתי לעצמי", השיב כראמל.

ויש שתק לרגע ואמר "לא הסברת לי למה מאירה עצובה…"

כראמל נענע את קצה זנבו, "אתה תוכל לתת לי לדבר, מבלי להעיר הערות כמו מספר עמודים בספר וכדומה?"

אבישי השפיל ראשו, "אני אשתדל…" מלמל, ותנועות אצבעותיו נעשו חדות יותר.

כראמל הביט בויש, ותוך רגע הופיע באוויר כדור גומי כחול עם זיזים המשווים לו צורה של קיפוד.

"הנה, נראה לי שזה יעזור לך", אמר כראמל.

"זה נראה כמו צעצוע של אוגוסט, או צעצוע של אוליבר!" קרא ויש.

"הכדור הזה יוכל לעזור לך להרגיש את הגוף שלך", השיב כראמל.

"אני מקווה שהוא נקי!" קרא ויש, "אתה יודע שיש על כל משטח מיליוני חיידקים וגם-"

כראמל התמתח והעסיק את עצמו בטיפוח עצמי, עד שחש שויש סיים לדבר. "אתה יכול פשוט לקחת את הכדור, ולרחוץ אותו ואת ידיך במים וסבון, ואז לייבש את הידיים ואת הכדור."

ויש עיווה פניו, אבל אחז בכדור. הוא שיחק בו מעט בידיו, מרגיש את המרקם של הכדור והזיזים. כראמל הביט בויש, וכשראה שויש רגוע, המשיך בהסבר.

"כמו שאני ואתה קיימים בספרים", הסביר כראמל, "כך גם החלה להתפתח סדרת טלוויזיה" - כשכראמל קרא את השאלה שעולה במחשבתו של ויש, הוא שידר למוחו של ויש מסר טלפתי על 'טלוויזיה', וגם על מאירה ומשפחתה. ויש מאוד התרשם כש'הכיר' את אבישי.

"לא אמרת לי שאתה יודע לשדר מחשבות!" קרא ויש.

"אף אחד לא שאל", ליקק כראמל את כפותיו, "למעשה זה קל יותר מלקרוא מחשבות". כשראה שויש תוהה, שידר לו הסבר על כך, ולאחר מכן המשיך.

"ביום שני אמורה הייתה להתקיים פרמיירה חגיגית לסדרה 'כראמל', עם השחקנים וצוות ההפקה, חברים של מאירה מהוצאת כינרת, המשפחה שלה, מעריצים של כראמל ועיתונאים. במשך שנה שלמה מאירה חיכתה לפרמיירה הזו. וכעת בגלל שביום שני צפויה סופת 'כרמל', נדחה האירוע ליום חמישי בשעה חמש וחצי".

"לסופה קוראים 'כרמל' ולך 'כראמל'", הניד ויש בראשו.

"נראה לך שאעשה דבר כזה?" הצליף כראמל בזנבו, "חתול לא נושך את היד שנותנת לו שמנת".

"אבל אתה לא אוהב שמנת", גירד ויש את ראשו.

"זה רק ביטוי" השיב כראמל.

ויש הוציא מכיסו עט ואת הפנקס הקטן שלו, דפדף למקום המתאים ורשם את הביטוי. כראמל גלגל עיניו.

"אז אם האירוע נדחה לחמישי בחמש וחצי, זה טוב, לא?" שאל ויש.

"בחמישי בחמש וחצי", הסביר כראמל, "יש למאירה מפגש בחיפה, שם היא פוגשת את המעריצים יחד עם רמי טל וקרן מאי מטקלף."

"קרן מאי מטקלף ציירה את הקומיקס בספרים הראשון עד הרביעי", אמר ויש, "רמי טל צייר אותם בספרים החמישי והשישי".

"בדיוק", אמר כראמל, "וכשמאירה נשאלה למה היא לא משנה את התוכניות שלה השיבה שהיא הבטיחה לכולם שהיא תגיע למפגש בחיפה, ולא רוצה לבטל שלא תאכזב ולו ילד אחד. נוסף על כך, מאירה גם מודאגת לגבי אבישי, וככל שניסיתי, לא הצלחתי באמת לדבר איתה. לו רק הייתה לי דרך להגיע אליה..."

"אני אוהב אותה", אמר ויש.

"גם אני", השיב כראמל.

"אני לא יודע איך אפשר להגיע אליה", אמר ויש, משחק בכדור, "אבל נראה לי שלגבי יום חמישי, זה היה עוזר אם היא הייתה יכולה להיות בשני המקומות."

"אני חושב שנתת לי לרעיון…" הניד כראמל את אוזניו, "אני צריך לעשות כמה בירורים. מה שכן, נראה שבינתיים מאירה פחות עצובה".

ב. ראשון בלילה, קרוב לביתו של יובל קול טאל

ארי-פז שכב במיטתו בשעת ערב וקרא את הספר "כראמל - תעלומה כפולה". הוא צחקק כשקרא על גול שהסתבך עם "ספר התשובות הגדול לחיים", ולפתע הפסיק כי הרגיש שמשהו השתנה במרקם של החדר. הוא התרומם במיטתו ומבטו נמשך לעבר שולחן המחשב, שעליו רכן חתול ג'ינג'י גדול ושעיר עם דוגמת משקפיים סביב עיניו.

"כראמל?" תהה ארי-פז.

"בעצמי ובכבודי", הכריז כראמל והתלקק.

"מה אתה עושה פה?" שאל ארי-פז, מגרד את ראשו.

"מדבר איתך", השיב כראמל, והניד באוזניו.

"התכוונתי", אמר ארי-פז, מדגיש כל מילה, "איך הגעת לכאן."

"כפי שאני מסביר לויש, 'תשאל את מה שאתה רוצה לשאול'", השיב כראמל, וכשראה את המבט של ארי-פז הוסיף, "אתה מכיר את הספרייה על-שם ג'ספר פורד?"

"אחת מסדרות הספרים האהובות עלי", חייך ארי-פז.

"אז הנה, כך הגעתי", השיב כראמל והתמתח.

"אני יכול ללטף אותך?" שאל ארי-פז.

"בשמחה", השיב כראמל, זינק מהשולחן אל הרצפה וקפץ על המיטה. ארי-פז הושיט ידו וכראמל התקרב, וגרגר כשארי-פז ליטף בעדינות את ראשו של כראמל וסביב פיו.

"אתה יודע איך לפנק חתולים", התרפק עליו כראמל.

"יש לי ניסיון עם החתולים שלנו", אמר ארי-פז כשלפתע נשמעו נשיפות מכיוון פתח הדלת.

"אה כן…" חייך ארי-פז, "הג'ינג'ים שלנו…"

וואקו ויאקו נכנסו לחדר באוזניים שמוטות, כשהם נושפים בקול לעבר החתול הלא מוכר.

"הנה", חייך ארי-פז, "הנמר הלבן-ג'ינג'י עם הכתם הלבן על הגב הוא וואקו, הנמר הג'ינג'י לבן הוא יאקו".

כראמל הביט בהם וגרגר, ובתוך רגע וואקו ויאקו נרגעו וזקפו זנבם ואוזניהם וקפצו על המיטה והחלו לרחרח את כראמל.

"אתם חייבים לרחרח אותי שם?" קרא כראמל כשרחרחו לו את הישבן. וואקו ויאקו היטו ראשם בתדהמה.

"כן, כן", אמר כראמל, "אני מדבר. מיאו", ואחר שב וגרגר.

ארי-פז ליטף את וואקו שיילל יללות מתפנקות, ואת יאקו שיילל בחוזקה, ושניהם התחרו על תשומת ליבו. כראמל קרא את המחשבות של ארי-פז והחל ללקק את יאקו.

"תודה", אמר ארי-פז, "לפעמים הייתי שמח לו הייתי יכול להכפיל את עצמי."

"יש אנשים שיכולים לעשות זאת", השיב כראמל, "נסה בהזדמנות לשאול את יובל".

ארי-פז הרהר לרגע, "אני מניח שזה אפשרי".

"אבא איתמר תמיד תהה לגביך", אמר ארי-פז וכראמל זקף אוזניו, "כשאתה הופך אבנים לזהב, הזהב הוא לפי הגודל - כלומר, משקל יותר נמוך, או לפי המשקל - כלומר גודל נמוך יותר?"

"לפי המשקל", נענע כראמל את קצה זנבו.

"כך שברגע שגברת בלום העמיסה את כל הזהב על האונייה, אחרי חודש האונייה התפוצצה…" גיחך ארי-פז.

"היא לא אמרה לי שום דבר על זה", הצליף כראמל בזנבו, "וכפי הידוע לך, במשך תקופה ארוכה היא נהגה להסתיר ממני את מחשבותיה."

"מעבר לכך", גירד ארי-פז ראשו, "אבא איתמר אמר שהרבה יותר קל להפוך אבן לזהב באופן קבוע, מאשר להפוך אבן לזהב שאחר כך היא תהפוך לאבן בחזרה. כשתרגלתי פתיחת פורטלים הוא גם הסביר-"

ארי-פז נאנק, "יובל סובל מכאבים חזקים, ואני די בטוח שגם עומרי."

"אני מצטער", אמר כראמל והרכין ראשו.

"לו רק יכולתי לעזור להם", ליטף ארי-פז את ראשו של כראמל, "אני אוהב אותם".

"התנסית בכך?" שאל כראמל, וחיכך ראשו בידו של ארי-פז.

"אבא לירן סבל מתופעות דומות", השיב ארי-פז, "לפני כמה ימים הוא שכב במיטה והנחתי את ידי על כתפיו. במהלך חמש דקות סרקתי את גופו ועוררתי פירוק של התאים הפגומים ויצירה של תאים בריאים. כשסיימתי אבא לירן קם וחיבק אותי. הוא אמר שהיה לו מסע אסטרלי, שבמהלכו הוא צפה בי מטפל בו וכשחזר לגופו הוא חש בריא כמו שלא חש במשך זמן רב. כל הבעיות שלו נרפאו, מבעיות עור ועד בעיות במערכת העיכול. ריפאתי גם את אבא איתמר שסבל מכאבים מפושטים בגוף".

"אתה מאמין שתוכל לרפא כך גם את יובל ועומרי?", שאל כראמל.

"יש לי את היכולת לרפא אותם", השפיל ארי-פז מבטו, "לו רק יכולתי להגיע אליהם. היו מספר פעמים שיובל ממש קרא לי, בין אם להביא אותו הביתה כשהוא כבר היה מותש מנסיעות, בין אם לרפא אותו כשהוא נאנק מכאבים. אבל לא הצלחתי לעבור את המחסום שמפריד בינינו."

כראמל התמתח ואמר, "אני גם ניסיתי לייעץ למאירה, ולא הצלחתי לעבור את המחסום שמפריד בינינו. אם החישובים שלי נכונים, אז כעת יש לשנינו הזדמנות. בחמישי בחמש וחצי מאירה מגיעה לחיפה יחד עם רמי טל וקרן מאי מטקלף."

"קלטתי את המחשבות של יובל, והוא מאוד נרגש להיפגש עם כולם", חייך ארי-פז. "הוא גם די עצוב שמאירה נאלצה לבחור בין שני האירועים שכל כך חשובים לה. מעבר לכך שהוא גם מנסה לקבוע תור לניתוח וחושש מתהליך ההחלמה…"

צומי נכנסה לחדר לבדוק מה כל הקולות שהיא שומעת, ונעמדה ליד המיטה רועדת מעט. כראמל הביט לעברה וגרגר, "היא גדולה כמעט כמוני!" שידר לארי-פז.

"הפרווה שלך ארוכה, שלה קצרה", אמר ארי-פז וחייך, "טוב שאתה גם לא מדבר אליה, כי היא מאוד חוששת מהפתעות".

"צומי בובי!" קרא ארי-פז לצומי והושיט ידו לעבר צומי שרחרחה אותה, מוכנה לברוח אם יהיה משהו מוזר מדי. "מיאו", הגיב כראמל, כשצומי קפצה על המיטה. צומי הנידה אוזניה ואת קצה זנבה. "מצטער, לא יכולתי להתאפק", שידר כראמל לארי-פז.

ארי-פז חייך וליטף את צומי שהחלה לגרגר. רגע לאחר מכן כראמל אמר "עם כל הרצון הטוב, לשדר מחשבות זה לא כמו לדבר, כך שהסברתי לצומי שלא תילחץ מזה."

ארי-פז שם לב שצומי יללה במעין תשובה וחייך. הג'ינג'ים כבר היו מנומנמים.

"ובחזרה לענייננו", אמר ארי-פז, "מה מיוחד בחמישי הקרוב?"

כראמל זקף ראשו והשיב, "כיוון שביום חמישי תהיה הפרמיירה החגיגית של הסדרה 'כראמל', כל הקהל יהיה בציפייה לראות אותי, לכל הפחות על המסך. הם כמובן היו שמחים גם לראות את מאירה".

"ומאירה ציפתה מאוד להיות בפרמיירה", המשיך ארי-פז, "לו אכן הייתה ביום שני. כך שכעת שני האירועים יתרחשו בו זמנית. את זה אני כבר יודע."

"האם אתה מודע לכך שהווידאו הוא המדיום הכי קרוב בין מציאות לדמיון?" שאל כראמל, זוקף ראשו, "שלא לדבר על כך שהחתולים שלכם משיקים לחתולים במשפחה של יובל?"

"אני מתחיל להבין…" טופף ארי-פז באצבעותיו, "אבל עדיף שתסביר".

"אם החישובים שלי נכונים", אמר כראמל, "אז בזמן הפרמיירה, אני, אתה והחתולים נוכל לגשר בין שני העולמות."

"כמו שבסיפור 'מכשפות בחוץ לארץ'" הקשה ארי-פז, "סבתא רוחשעווה, נני אוג ומגראט יכלו לגרום לגריבו להאמין שהוא אנושי, ואז הוא שינה את גופו מחתול לבן אדם?"

"וכמו שאני והחתולים נוכל לעזור לך לדעת בוודאות איך לפתוח פורטל לעולם האנושי", אמר כראמל.

"כוח החתול", גיחך ארי-פז. כראמל גלגל עיניו.

"מיאו", אמר כראמל. "מראו", יילל ארי-פז.

צומי יללה בתגובה, וגם שני הג'ינג'ים הצטרפו.

"שיט", אמר ארי-פז, בעודו מלטף את וואקו, "בקצב הזה יואל יתעורר מהרעש, ואני אצטרך להתחיל להסביר…"

כראמל מיד גרגר, והחתולים נרגעו. "אפגוש אותך בחמישי", אמר כראמל, "ונגיע ביחד למפגש בחיפה. הייצוג שלי בטלוויזיה יעזור לתאם בין כל הגורמים."

"נראה לי שזו הולכת להיות הפתעה מדהימה", חייך ארי-פז.

"אני חושב שעדיף שניידע אותם קודם", נענע כראמל את קצה זנבו, "מה דעתך שאני אפגוש את מאירה בחלום, ואתה תפגוש את יובל?"

"בכבוד!" אמר ארי-פז, "כיף לפגוש אותך".

"גם אותך", השיב כראמל.

"אתם מוזמנים לבוא לבקר", אמר ארי-פז.

"בשמחה", השיב כרמאל, "וגם אתם. ליל מנוחה".

"ליל מנוחה", אמר ארי-פז, והחתולים גרגרו ואחר התמקמו ברחבי חדר השינה של ארי-פז בזמן שכראמל נמוג.

ארי-פז התמתח במיטה והתכרבל בשמיכה, תוהה אם ההשפעה המרגיעה של כראמל תעזור לג'ינג'ים לישון כל הלילה, או שמא יקומו כהרגלם ויתרוצצו ברחבי הבית. עלתה בו גם המחשבה מה יהיה אילו הם יפתחו תודעה אנושית כמו שיש לכראמל. "יהיה מעניין", חייך לעצמו ונרדם, משתדל למקד את חלומו בחלום של יובל.

ג. חמישי אחר הצהריים, 23/12/2021, גרנד קניון חיפה

עד כמה שיובל ועומרי התכוננו, הם הגיעו לגרנד קניון לקראת שש. כשהגיעו ל"צומת ספרים" ראו לפניהם תור ארוך של אנשים - גברים נשים וילדים. בסוף התור עמד שולחן עם ספרים, שבו ישבו קרן ורמי וחתמו על הספרים. מאירה עמדה ליד השולחן והתייחסה לכל מי שמגיע.

עומרי סובב את הכתף וטפח עליה, ויובל חיבק אותו, ומלמל על כאבים תוך שנישק אותו. תוך כדי המתנה שהרגישה כמו נצח, דיברו יובל ועומרי על האירוע - עומרי ציין שמפגש עם מאירה שקול כיום למפגש עם תמר בורנשטיין-לזר, או גלילה רון-פדר. יובל תהה אם יש אפשרות לעקוף את התור, ועומרי חייך והחווה באצבעו על האנשים שמחכים לפניהם ומאחוריהם - "אפילו אם כראמל יגיע, לא בטוח שתוכל."

"אני חושב ששווה לנסות", שמעו יובל ועומרי קול שמגיע משולחן תצוגה סמוך.

"כראמל?" שאל יובל בשקט, "מראשי ועד קצה זנבי", השיב כראמל, בלתי נראה.

"ארי-פז גם הגיע?" שאל יובל, עוצר את נשימתו. הוא הבחין בנער כבן 17, עם שיער שטני קצר, פנים חלקות ועיניים ירוקות מביט בו במבט שכולל מבוכה ואהבה. הוא מעולם לא פגש אותו… אבל חש קרבה רבה אל הנער.

"ארי-פז?" תהה יובל, וארי-פז חייך, "אתם יודעים שהיה לי קשה להאמין שבאמת תבואו?"

"לכן היינו צריכים את כל ההפקה הזו", השיב ארי-פז.

"אם מדברים על הפקה", אמר כראמל בשקט, "נראה לי שכעת ההופעה שלי".

עומרי הביט לצדדים לבדוק שמא מישהו שם לב אליהם. הוא התנשם לרווחה כשהבחין שלא.

ארי-פז הניח ידו על כתפו של יובל, "אני רואה שאתה נוטל אנטיביוטיקה", אמר.

"כן, התחלתי טיפול למשך שלושה ימים", השיב יובל.

"זה טוב שאתה דואג לעצמך", אמר ארי-פז, "אני לא רוצה להתמודד עם השלכות הטיפול, כך שעדיף שאפגוש אותך ביום אחר." יובל משך בכתפיו וארי-פז המשיך, "מה דעתך שאבקר אצלכם בבית?"

"תוכל לעשות זאת?" שאל עומרי, מרים גבה.

"כמו שטרי פראצ'ט רשם, הקושי הוא לעשות משהו בפעם הראשונה", חייך ארי-פז.

ברקע הם שמעו את מאירה מקבלת את פניו של מעריץ נוסף - "והנה מחק של כראמל, עט של כראמל, בובה של כרא- כראמל??? מה אתה עושה כאן?"

"חתול הולך לאן-" החל כראמל לומר, אך לא המשיך כיוון שהילדים שראו את כראמל החלו להתקהל סביבו. כראמל החל להרגיש מוצף, התקמר, ניפח זנבו ופתח פיו.

"הוא נראה מאוד חתולי", חייך עומרי.

"הג'ינג'ים שלנו לימדו אותו כמה דברים", גיחך ארי-פז.

חנן מיד פילס את דרכו אל השולחן. "תנו לו מרחב", אמר.

רמי דיבר רכות אל כראמל, שאפשר לו ללטף את ראשו.

מאירה התרחקה מעט מההמולה ליד השולחן. כשיובל הבחין בה הוא הלך אליה יחד עם עומרי וארי-פז. "אתם אחראים לכך?" שאלה מאירה.

"מודה", הרכין ארי-פז ראשו.

"ארי-פז", החווה יובל לעבר ארי-פז שהסמיק מעט, "מאירה".

"שמעתי עליך רבות", חייכה מאירה, וארי-פז הסמיק אף יותר.

"אם תרצי", אמר ארי-פז בשקט, "אוכל לפתוח לך פורטל לפרמיירה בתל אביב. אני לא מיומן בפתיחת פורטל למקום שאיני מכיר, אבל כראמל יכול להנחות אותי במדויק."

מאירה שקעה לרגע במחשבות, "אם אתה וכראמל הגעתם לכאן, האם זה אומר שדמויות נוספות יכולות להגיע?" חייכה.

ארי-פז הביט במאירה, מנסה להבין למי היא מתכוונת. הוא חייך כשקיבל מסר מיובל ואז הניד בקצה ידו.

"נו באמת", נשמע קול רם מרחבת הקניון, "מה זה השטויות האלו?"

קרן ורמי נשאו מבטם לעבר הקול, וחייכו כשזיהו את הגברת בלום. תוך כדי שהילדים החלו להתקהל סביבה, השוו רמי וקרן ביניהם לציור של מי היא יותר דומה.

"אמממ… רמי?" שמע רמי קול חלש, וראה ילד עם שיער חום חלק שניגש אליו בהיסוס. "תוכל לחתום לי על ציור?"

---

תודה למאירה ברנע-גולדברג על הכנות, האהבה והמסירות, הספרים הנפלאים, והאישור לכתוב על כראמל.

תודה לרמי טל על הציורים המקסימים, הספר הנהדר "המפלצות של נועם", והאישור לשלב את הציור של כראמל בתמונה זו.

תודה לג'ספר פורד על הספריה המהוללת, בתקווה שיסיים לכתוב את הספר הבא בסדרת ת'רסדיי נקסט...

Image by Alexandra_Koch from Pixabay

הציור של כראמל, צוייר על ידי רמי טל בהשראת הדמות שעיצבה קרן מאי-מטקלף

חתול במנוחה ישאף להישאר במנוחה

לקנייה

אם ייללת אל העולם ואיש לא הגיב

לקנייה

לו יכולת להכליא בין אדם וחתול

לקנייה