העולם הגימטרי

בחזרה אל "גימטריה שימושית"

זהו יישום של הגימטרייה שלי, כפי שניתן לקרוא כאן.

ליבגניה

אליעזר ישב מול ה... עם כל הכבוד, ספר בכסות מכתב. מכתב הגיע מאדם שמעריך מרחוק את עבודת חייו - העלאת העברית חזרה מהנשייה. האדם הוא חשבונאי. ובהשפעת החשיפה למפעל חייו שלו עצמו!! החשבונאי הביט בגימטריה הנהוגה בחוגי היהדות הדתית, השווה אותה למקור בתנ"ך - ומצא שסביר להניח שהושחתה. הוא הציג במכתב איך לדעתו היא התקיימה. ואז... הציע שיפור! שמתאים לחשבון של העולם הנוכחי, עולם שמדבר במונחי האינסוף.

בידיים מזיעות. ולב בועט אליעזר השווה את האפשרות המוצגת. וההיצע הקיים. אפילו המגרעות העידו על יתרונות. וזה הכל יהודי. מהמקורות אפילו. יום ששון ויום שמחה.

ואז הציונות.

העולם הגימטרי - אילנה יוצאת לקניות

שנת יטקצ"ג. 1993. מכונית נוסעת בכביש המהיר. בפנים; אישה בלונדינית צעירה. היא רוטנת לעצמה. "סבבה, אתה מבשל יותר טוב... ושברת את הרגל... אבל לתקוע אותי עם קניות מכל גוש דן?!" זה לא עוזר שבעלה בדרך כלל עושה את הקניות הללו ברגיל. זה אומר שהיא לא יכולה להתלונן בפניו.. בעיקר שידוע שהוא וידא שכל אלו לא יהיו כבדים מדי לכל נשיאה מהחנות... שמוק! ומדובר בארוחת שישי. וכן... זה הגיע מהצד שלו וזה התחיל בכך שהיא נחמדה אליו... אבל עכשיו שניהם חשים סיפוק מזה. וכאמור, הוא המבשל. למרות שהיא בדרך כלל מברכת. ואלוהים, זה מרגיש כמו קסם. בעיקר מהצורה שהוא מסתכל עליה כשהיא עושה זאת. כמו התאהבות. והוא... מעורר בה סיפוק ושלווה. עד לתאים. וכל זה טוב ויפה... אבל א'.ה קילו קמח, ה' חבילות שמרים (כי נגמר), '.ו קילו תפוחים.. ואז עוד שתי חנויות... מגיעה... מחפשת... קופה. או יופי... עולה מאיפשהו, למה הם לא לומדים לספור באותיות כבר!? לא מלמדים אותם באולפן? הקןפאית, בלונדינית מתולתלת עם מבטא שבדי, הסתכלה במילון המספרים יותר מבסחורה שהיא מעבירה.

"הי, כן... אני אילנה. ואני בטוחה שהאנשים אחרי רוצים ללכת הביתה. הנה אני אתרגם לך... א.ה זה אומר 1.5; ה זה 5; '.ו זה אומר 6. וכאן זה אומר 600 גרם. אוקיי?" הקופאית התנשפה. "תודה... אני דווקא יודעת. זה התרגום למספרים. הרק עשר ספרות האלה. כל כך קל להתבלבל איתן. ואני עוד גדלתי על החרטא הזאת." "או גם אני הייתי ככה. עד כיתה ג' הכל מושלם. הערך מול העיניים ומובן. ואז פתאום צריך לתרגם את זה לספרות האלה. ולא משנה עד כמה המספר ריק צריך לכתוב כל מיקום בו.." "לפחות לא היית צריכה ללמוד את הזבל הזה קודם..." "בטח כפל היה איום בתור ילדה." הקופאית עמדה לענות כשהזקנה מאחוריה אמרה: "כן. אנחנו. לפחות אני רוצים ללכת הביתה." והשניים מאחוריה גיחכו. והיום נמשך.

בבית

"איללי! חזרת מהר! איך ידעת שאני מתגעגע?" היא הסתכלה בשעון - היתה לה עוד חצי שעה. ויש לה הכל. כנראה שהיא יעילה ממה שחשבה. פתאום רדימות מסוימת... הפכה לחום. "אני אוהבת אותך, רונן" אחרי חצי שעה של סידור מצרכים.. וסידור מחדש. "בוא נעבור על הקבלות. " רונן הביא את המחברת ועיפרון. אילנה אספה את הקבלות. א'.ה קילו קמח- ה' שקלים לקילו שלם. ג' לחבילת חצי קילו. ח' שקלים לקמח. ה' חבילות שמרים - כ' שקלים לחבילה. ק' לשמרים... מזל שקונים את זה פעם בבערך חצי שנה. '.ו קילו תפוחים - תפוחים הם ה' שקלים לקילו.. '.וה'... "רוני אני לא במצב רוח לכתיב חסר בחישובים... אני עייפה." "אוקי..." '.ו"ה' או ו"י'/ה' = ו".ה = ג' ג' שקלים לתפוחים. ד' שקיות חלב. ג'.ה שקלים לשקית. ג'.ה"ד' = ז"ב' = יד' יד' שקלים לחלב ב' קילו סטייק פרגיות. לג' שקל לקילו. סו' שקלים לסטייק פרגיות. חבילת ביצים של יח' בגודל בינוני. יח' שקלים לביצים סכום- ח'+ ק' + יז'+ ס + י' + ו + ח' = לט' + ק' + ס + י' = בקט'.

הוא קרא את התוצאה בקול. "מאתיים ותשע."

"אני לעולם לא אבין למה ארצות אחרות לא עושות את זה גם."

"מאיפה הבאת את זה?!" "הקופאית. מסתבר שהיא גדלה על בסיס י' בלי בסיס ק' משלים... והיא מעדיפה את שלנו. הרבה יותר קל לזכור ולהבין. למרות שזאת אותה פעולה... כן?" "הם רגילים לזה. אנחנו פיתחנו את שלנו בתור די תאונה..." היא הנהנה אליו. אילנה חשה סיפוק גדול. החיים טובים.