לאבטחה נמאס
- עומרי קול-טאל
- 4 באוק׳ 2024
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 21 בדצמ׳ 2024
מיקום: בסיס פיראטי חלל
דמות א': מתנקש חיצוני (למפקד)
דמות ב': שומרת המשך של: "אבטחה נגד פיראטים"
קצ'י מרגיש קודר.
הוא בוגד, אחרי הכל.
הוא רץ עם הידיים במיקרו מסדרון. הקסדה שלו נוגעת בקיר כל כמה שניות, ומעבירה אליו את הרעש בבסיס.
אף אחד עדיין לא שם לב שהוא חזר. חזר… ממש המילה לשימוש.
הכעס, התרעומת, מלפני כל הימים האלה. כבר דעכו. העובדות לא.
האנשים האלו שלחו אותו ואת אחיו לתקוף שיירות, עם שתלי פצצות. ולא סיפרו להם, אלא אם לשקר שהאבטחה במקום עשו זאת, פוצצו את האחים ואחיות שלו, נחשב.
בזמן שהכעס ועלבון שלו מקבלים חיים חדשים, הוא מגיע לקצה המסדרון. הכבידה בזוית מוזרה, אך חלשה. הקפיצה שלו מעט מגושמת, אך מספקת. הוא משנה תנוחה מספר פעמים בזמן שהוא באוויר. חדר המבואה להיכל המיוחסים הנו קטן, אחד מני רבים, ויפיפה.
הנקישה העמומה של הנחיתה שלו על הרצפה, נשמעת רק בקסדה שלו. הוא שומע את השומר במשמרת מתקרב.
קפיצה נוספת, והמתנה מהאדונים החדשים שלו, מראה את ערכה. הוא מתחבא על התקרה ומהפתח הרגיל נכנס שוטר, אחד השומרים של המשפחות של אלו שמעולם לא היו צריכים ללכלך את עצמם כמו פשוטי העם. כמוהו.
אם למישהו מהם יש פצצה על הלב שלו, הם מודעים ובחרו בכך.
זאת אחת השומרות של המדיצ'ים…
היא מתחילה לכוון אליו את היד עם סכין האש שלה.
הוא כבר קפץ.
מאחוריו עשן עולה מהתקרה, ומהמרפק שלו.
הוא זורק לתוך קו הפלזמה שלה כמה גבישים. היא כבר מכוונת בחזרה אליו את הסכין שלה.
הגבישים שלו משקפים בחזרה אליה מספיק מהלהב שלה שהיא זורקת הצידה את הסכין. הוא שם לב לבילבול הרגעי שלה. זריקת הסכין היתה אמורה להפעיל שינוי בחדר.
אבל הוא כבר שיחרר כמה נגיפי מחשב לתוך המערכת עוד לפני שנכנס למסדרון ההוא. הוא מגחך ומשתמש במתנה שלו כדי להתנגש בה. היא כבר הוציאה את השוט קרב שלה.
הנחש על ידית שלה כבר מנסה ללפות את מה מהגוף שלו שאולי זמין.
הוא לא שם לב בזמן שנאבק בשוט-נחש הזה. היא הוציאה פגיון רגיל לחלוטין. ודקרה אותו במקום שאמור היה להפעיל את הפצצה שלו.
הוא לא ידע שהוא יכול לכעוס יותר.
התמונה נוצרה בעזרת AI
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
Comments