מיקום: אסדת קידוח
דמות א': מנהל האסדה
דמות ב': עובדת חדשה
קארי מחייכת. היא מחייכת. היא חייבת לחייך.
זאת היתה פאקינג בדיחה ברשת. למה..?
המדחף בחוץ מפסיק, והיא והחברים יוצאים מהמסוק, היא כבר שכחה את השמות שלהם, וזה רע. היא לא רוצה לצאת כלבה.
אחרי כמה שעות וטפסים אחרונים, היא באה למשמרת שלה. הראשונה, בקפיטריה. היא חשבה שתעבוד בעיקר בכלים הגדולים, אבל מסתבר שזה לא רק כוח, אלא כישורים שלמים וגיהות; בטיחות בעבודה. אז היא מתחילה בקפיטריה. והשאר… זאת לא המשמרת הראשונה שלהם פה.
"גברת, אני מבין שאת חדשה, אבל הייתי רוצה להגיע לקפה שלי."
היא קופצת לרגע. לא סתם הלם. היא קפצה. היא מסתכלת על הבחור. היא כמעט לא זיהתה אותו בבגדים הרגילים של מחוץ למשמרת.
"מר, גורן, איך אני," היא מעבדת בסופו של דבר את המילים וזזה מהדרך למיחם המים לקפה. ותה, אבל השקיות תה האלו מלאות באבק.
הוא מרים גבה. היא יודעת שהיא שמרה יותר על פאסון בראיון עבודה בזמנו…
"לא חשבת שבאמת תשיגי את העבודה כאן, הא? טוב פישלת ובאמת הגעת לכאן. ואחרי שנוודא שאת לא תהרגי מישהו בטעות, את הולכת לעזור לנו להוציא נפט מקרקעית הים. מרגש, לא?"
הוא מגחך מעט, מכין לעצמו כוס קפה והולך לאזור המגורים.
היא עוצמת עיניים. ואחרי דקה הולכת לסדר את המוצרים, לא הכל כאן בחינם, אחרי הכל…
אחרי חודשיים, אלו שסיימו את המשמרת שלהם הולכים הביתה על המסוק שמשאיר את החדשים.
וקארי פוגשת את השניים שהולכים להצטרף למשמרת הבוקר שלה.
אה, הייתי בטוחה שהבת תצורף אלי. נו טוב.
מבוסס על טרנד ישן בטיקטוק, של בנות שמתקשרות למשפחתן בתואנה שהן הולכות לעבוד בקידוח נפט, ומצלמות את התגובה.
חזרה אל "תוך כדי תנועה"
התמונה נוצרה בעזרת AI
Comments