top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

תמונת הסופר/תעומרי קול-טאל

דירדרה והנסיך

עודכן: לפני יומיים

מיקום: חוף ים

דמות א': כלבה

דמות ב': חתול

איזה כיף לקבל ליטופים מאמא, גם אם זה בחוף הים


כלבה שחורה וחתול ג'ינג'י

דירדרה לא אוהבת את הים. אבל האמא הגדולה כן. אז היא כאן. בחוף, עם החול. אבל אמא נהנית ומלטפת את הראש של דירדרה. אז זה בסדר.


האף שלה מזהיר אותה ראשון, ואז האוזניים. חתול מתקרב. והוא לא מאלו עם משפחה אמיתית, אנושית. הוא מתקרב לצידנית של אמא. מרחרח. בטח מריח את האוכל האמיתי שלה. אולי כריך טונה.


אמא שלה מדברת עם אנושי אחר. 

ג'ינג'י מסתובב, כרגיל, בחוף. תמיד הגדולים נמצאים כאן, ולפעמים הם שוכחים את האוצרות שלהם, לפעמים הם נותנים אותם, סתם. הוא מריח את זה קודם, לפני ששם לב לשאר. אחד האוצרות שלהם. הוא מעולם לא חשב לשים לב לשם זה או אחר… זה לא משנה. הוא רעב. והוא יאכל.


יש כאן כלבה מאומצת. הוא לא מתרשם ממנה. היא נוהמת מעט, אבל לא עושה יותר מזה. הגדולה שלה סתם מדברת עם אחד הגדולים האחרים, בטח מוכנה. אין לו מה-.

היא לא מפסיקה את השיחה שלה, אבל היד שלה על הראש שלו. אם חתול אחר, זר, היה מנסה את זה הוא היה כבר מתגלגל איתו ומחליף שריטות. אבל הוא לא זז. הוא לא יכול לזוז. ואז קולט את מה שקורה.

היא מלטפת אותו!!!


דירדרה לא בדיוק שמחה שיש לה אח חדש. אבל אמא אוהבת אותו, והוא לא מנסה להיות חשוב ממה שהוא באמת.

ג'וני נסבל.


 

חזרה אל "תוך כדי תנועה"

התמונה נוצרה בעזרת AI



פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page