top of page

לא נחמדים | הדברים שאנו כותבים

הטקסטים המופיעים באתר אינם הנוסח הסופי. אתם מוזמנים להירשם ולהגיב - 

תגובותיכם מסייעות לנו בתהליך העריכה, ותופיעו ברשימת התודות כשהספר יצא לאור.
תוכלו גם לקרוא את הסיפורים עוד בשלב כתיבתם ב-Google Docs.

תמונת הסופר/תעומרי קול-טאל

עוד נבחר, באמת הפעם...

עודכן: 9 בנוב׳

מיקום: עולם הבירה של אימפריה בין גלקטית

דמות א': אשה שנולדה מחדש

דמות ב': הפקיד שמאמין שהכל תלוי בדמות א'


כשהחיים הקודמים שלך דוהרים אליך כמו משאית…

אשה שנולדה מחדש

כשקרן פתחה את העיניים, היא לא היתה במקום שנראה כמו בית חולים.

משאית לפרצוף. מי ידע שזה לא רק ז'אנר של סיפורים.


היא נאנחת וקמה מהמיטה. החדר נראה מוכר. היא נרגעת ונותנת לזיכרון לעלות.


לשנייה היא מרגישה כאילו היא טובעת בשיטפון, ואז הגאות נסוגה והעולם הזה נורמלי לחלוטין.


במקום האחר היא הייתה קרן מאייר, שעבדה בעבודה משעממת. מהנדסת תוכנה.

כאן היא גדלה כליסיה גריני. החיים שלה טובים. היא טכנאית קסם. עבודה שלקרן מאייר אולי היתה נשמעת מסתורית ומעניינת, אבל ליסיה יודעת היטב שזה סתם משעמם.


למרות שהשילוב בין החיים השונים שלה כן גורם לה להתפלא בפעם הראשונה בחייה מהעובדה ביקום הזה האנושות גם משתמשת בקסם, וגם התפשטה ברחבי הצביר הגלקטי.


מאחר והיא כבר ביצעה את ההתחייבויות שלה לחודש הזה, היום יהיה יום חופשי.


לא, היום הזה יהיה יום של זימון לראש העיר של ענן יהלום. כמובן, איך היא יכלה לחשוב אחרת…


היא ממלמלת לעצמה כל הדרך, אף אחד לא מנסה לדבר איתה, אלא אם הם חייבים.

מדרכות, מונית, אפילו השוער כשהגיעה לביתנן היעודי לעירייה.


כשהדלת נפתחת, הקדרות בלב שלה מהוממת החוצה. ראש העיר מיליאני קרני קם מהכיסא ושולחן המרהיבים שלו. וכמעט רץ אליה. הוא מקדם אותה כל כך בברכה.

"אוי, איזה יופי, המצילה של האומה שלנו הגיעה, העלמה מאייר. תודה רבה שהגעת."


"השם שלי, הוא ליסיה..."

 

חזרה אל "תוך כדי תנועה"


Image was made with AI



פוסטים קשורים

הצג הכול

Comentários


bottom of page