תעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת. הצומות לוו בתפילות מיוחדות המפורטות במסכת תענית העוסקת בחלקה הגדול בתעניות גשמים. תפילות אלו הן תפילות הציבור הקדומות ביותר שנשתמרו בידינו.
כיום, מוכרזת לעיתים תענית גשמים, אולם מדובר בתענית בה צמים רק יחידים באופן וולנטרי.
-- מתוך הערך "תעניות גשמים", ויקיפדיה
בזמן המשנה המצווה הייתה שאם הגיעה בצורת צריך לצום עד הגשם.
עם כל שבועיים של בצורת הצום הופך יותר משמעותי.
למה?
שתי סיבות.
בצורה הזו החוואי לא יאבד את המשאבים לשנה הבאה.
הקצבה יומית הולכת ויורדת רק תפחית את היכולת הפיזית של החקלאי לעבוד את האדמה
וצום- (בהחלט לא רק שליטה קלורית) יפעיל מערכות שימור בגוף כך שגם אם מעט כוח ירד...
זה לא יהיה גטו ורשה. הצום היהודי הנו ממנהגי הצום הנוקשים הידועים.
צום יבש קשה. לא מדובר רק בהימנעות מאכילה. גם לא לשתות או אפילו להתקלח.
וכל זה יוצר האצה של חילוף החומרים.
לאחר כארבע שעות אחרי שסיימת לספוג את המזון, הגליקוגן (מאגר הסוכר של הגוף) נגמר.
והגוף מתחיל לייצר סוכר מחלבון ושומן. ככל שהצום מתארך, הורמונים שממריצים ייצור חלבון מפנים חלבון מייצור סוכר לייצור חלבון. כך ששומן מתייצב כמקור האנרגיה העיקרי.
בתום 24 שעות של צום רמת הסוכר בדם מתייצבת על הבטוח הנמוך. ורמת הקטונים (תוצרי שומן שמשמשים כמקור אנרגיה בעצמם) מתחילה לעלות בצורה משמעותית.
התהליך הנ"ל מאוד שונה ממה שקורה אצל סוכרתיים סוג 1. ללא אינסולין הם מייצרים קטונים בזמן שיש להם רמה מזיקה של גלוקוז. וככה שני החומרים נמצאים ברמה רעילה. ויש כמובן פגיעה בכבד.. גם גורם להפרשה רעילה של קטונים.
האמור במאמר הנו על הפרשת קטונים כתגובה למחסור בסוכר-גלוקוז.
במקרה זה מדובר במערכת מצילת חיים שפועלת כהלכה.
המידע בפוסט זה נכתב מתוך התנסות אישית ובחינת מאמרים ואתרי אינטרנט.
אין שום ביטחון שכל משפט הינו אמת, נכון או מדויק.
אפילו אם נקבעת עובדה רפואית נכונה, ייתכן שהיא לא תהיה מתאימה לגביך או לגבי הסימפטומים שלך.
הבלוג הזה הינו בעל אופן כללי ואינו יכול להוות תחליף לעצת מומחה רפואי, כלומר: רופא מורשה, אחות, רוקח או כל אדם אחר מסוג זה.
Image by Myriams-Fotos from Pixabay
Interesting thoughts