19 בינו׳זמן קריאה 4 דקות

יאנוס פסעים - י"א - המתח מצטבר

עודכן: 14 בפבר׳

טליה ואחיה מתארחים בבית משפחת פסעים, וכך גם אדריאן. וכשניתן לחתוך את המתח בסכין… מישהו פולש. וזה לא גריס.

"אז סיכמנו, אתה תיתן לחברה שלי מונופול על השימוש במסדרון שאח שלך נתן לך, עם עמלה של עשרה אחוזים."

אדריאן מרים כוס של יין שהנייד שלו בדיוק זימן לקיום. החיוך שלו נוקשה מעט בשביל העסקה המוצלחת שלהם.

ארס מניח שמדובר באותו אותו מקור כעס כמו אצלו. העובדה שילד שהוא לא שמע עליו עד לפני בערך שבועיים יצר הפרעת תעשייה עוצמתית ברמה שעכשיו הוא חייב לחפש משהו לשמר את היתרון שלו.

ארס שונא, ותמיד שנא את זה שאחיו הקטן, העילוי האמיתי, הוא זה שיצר למשפחה את המוניטין שנתנו לו להתחתן בנוחות עם אלישבע, ועכשיו העסקה המוצלחת שלו… בזכות המתנה שכל בן משפחה גם קיבל מיאנוס, בנוסף למכשור שקיבלו דרך טליה…

ארס מתמקד מחדש, אדריאן מהנהן אליו. הראש מוטה מעט. חיוך שדומה יותר לגיחוך, כמו להביט במראה.

"רוצה לבוא לארוחה משפחתית?"

⌛️

גילה, דויד והילדים נראים נבוכים מעט, מסביב לשולחן. יאנוס התלונן במשך שבוע כמעט רצוף על האורח של אחיו הגדול. אשתו מצמצמת עיניים בכל פעם שהיא מעבירה מבט אל האורח. הבעה מכוערת אך רגעית כשהיא עוברת במבט בין בעלה לאורח.

טליה ודאריון, גילה נרעדת כשהיא חושבת על מה יגידו ההורים שלהם, נראים מעט המומים, שקטים.

המכשור שלה מראה שלה שהקטן מדבר בפרטיות עם אחותו. וזאת, בקושי עונה, מעבירה מבטים קצרים בכיוון יאני, שאר הילדים שלה, והגדול.

ארס עצמו נראה מדושן עונג, טובל את חתיכת החלה שלו במרק. העיניים מנצנצות כשהוא נוגס ובולע את החלק הספוג במרק.

יאנוס מסיים את הקערת מרק שלו.

"אז, מר סנגראל,-" יאנוס מתבונן לרגע בהבעות הפנים של האורח ואחיו.

"אדריאן, בהתחשב בחלופת הדברים הרשמית בינינו, אני מופתע שרצית להתארח בבית הקט של ההורים שלי. לשם מה אנחנו מבורכים בעונג?"

גילה שומעת את ארס ממלמל לעצמו על כך שיורדים עליו על היעדר הממלכתיות שלו… היא חושבת שבמקרה של יאנוס זה די מובן.

היא מעדיפה כעת בעיקר לאכול מרק.

⌛️

"אוקיי, אני לגמרי קולט למה את אוהבת להיות כאן, זה כמו לראות את הסיפורים השיתופיים ברשת שלנו."

"אתה יודע שאתה ממש לא מנומס כרגע."

"אני בן חמש, הם לא מצפים שאהיה מנומס."

מולם אתנה מרימה גבה. מגחכת מעט. ושניהם מקבלים מסר.

"אני יודעת שטכנית אתם מנסים לדבר בפרטיות… אבל אתם משתמשים בערוץ חצי ציבורי. זה אומר שאם אחד מאיתנו לא רוצה להתעלם, אנחנו יכולים לשמוע ולהגיב."

הקטן מצמצם את העיניים בכיוונה.

"אני בן חמש. מה התירוץ שלך?"

הוא נראה מאוד רציני. כמעט כל השולחן מחייך.

אתנה עכשיו עונה בקול.

"שגיל מפסיק להיות תירוץ בגיל שלוש. כמו כן, אם אתה טורח להשתמש בו בתור הגנה, הוא כבר לא הולם בתור הגנה."

הוא לא עונה ולוקח ביס גדול מהאוכל.

אתנה מחייכת לרגע ופונה ליאנוס.

"אז, החבר הכי טוב שלך בדרך כלל כאן לארוחות הללו. מה קורה באמת עם רביב?"

יאנוס חולק מבט עם טליה. דאריון הוא זה שעונה.

"טליה וגריס הכירו לו את השכן שלנו."

יאנוס מהנהן.

"קרטין מתמחה באדריכלות. ורביב רוצה להיות מתכנן ביתננים."

טליה מטה את הראש הצידה לרגע. מצמצמת את העיניים. דאריון לא בטוח במה היא נזכרה כרגע.

אדריאן מחייך מעט. החיוך כנה. דאריון לא בטוח למה, אבל חצי שולחן זועפים מעט. אלישבע, הגיסה של יאנוס נוגסת בחתיכה ענקית של חלה במרק. ההורים של יאנוס חולקים מבט, האמא לוגמת מהמרק. האבא נוגס בחתיכת עוף.

דאריון לא יודע מה קורה. והוא רוצה לדעת. אדריאן מחייך, אולי יגיד לבד.

⌛️

אדריאן נוטה קדימה, בכיוון של הפינגווין היהיר. הוא נשמע יותר מדושן עונג מכפי שהוא מתכוון.

"לפני שאחותך העבירה נושא, עם בונוס של גסות רוח כלפי אורחים, לא פחות. עמדתי לענות על השאלה שלך."

כל הקרובים של ארס זועפים מעט, אבל אף אחד מהם לא מנסה לסתור אותו. הוא ממשיך. עדיין לא מצליח להוציא את העונג מנימת הקול שלו.

"בזמן שאתה סירבת וממשיך לסרב לספק לי ולחברה שלי שירות שיאפשר לנו לשמור על ביתרון שלנו בשוק, על האיכות היחסית שאנחנו יכולים לספק ללקוחות שלנו. אחיך הרבה יותר פתוח לאפשרות של שיתוף פעולה פורה. אחיך יהיה מאוד עשיר משיתוף הפעולה שלנו."

"אני בטוחה." אלישבע ממלמלת. החייזר הקטן יותר נראה מבולבל מעט. אבל השותף העסקי שלו בהחלט מבחין בנימת קול שלה. אדריאן לא יכול להימנע מגיחוך קטן, ארס לעומת זאת זועף מעט. אז פיו נפער כשהוא לוטש מבט באשתו. ואז הוא חוזר להבעה הרגילה שלו.

⌛️

יאנוס לוקח נשימה, ונותן לחושים שלו לבאר את קן הנחשים שמתחיל להתפתל מול העיניים שלו.

אדריאן שונא אותו, זה ידוע. ונראה לו שמדובר בכך שיאנוס לא קפץ על ההזדמנות להיות השותף העסקי שלו…

הוא לא בטוח מה הבעיה עם ארס, אולי אם הוא היה עובר על החיים שלו עד עכשיו… אבל מעבר לזה שזה עכשיו כבר בלתי אפשרי לעשות זאת בצורה מספיק מהימנה כי עבר זמן מאז שהוא פתח את הדלת ההיא… זה גם משהו לא מוסרי. מה שאומר שארס יצטרך להכניס את עצמו לבור הרבה יותר רציני ממה שזה נראה לפני שיאנוס אפילו יהרהר בכך בצורה רצינית.

הוא שולח מבט לאלישבע, המתח שלה נראה מאוד מוזר. הוא שואף מעט, מרגיע את הכתפיים, ומתמקד באדריאן.

"אוקי, אני מבין שאתה וארס בחרתם בשיתוף פעולה. ברכותי. אבל אני מרגיש שאתה עדיין רצית לדבר איתי במיוחד. אני צודק?"

אדריאן נשען לאחור, מותח ופוקק את הכתפיים שלו. "אני רק רציתי לפגוש את האדם שיצר את הפרעת השוק המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית. כמה שאני כועס על כך, זה כבוד. אני אספר לילדים שלי על זה ביום מן הימים. אני בטוח."

יאנוס מרים את הגבות. ככל שנראה שזה כנה, זה מרגיש כאילו מטביעים אותו בזבל אורגני, עדיין חם מהפרה.

"באמת?"

הוא מנסה לחשוב על המשך המשפט, אבל החושים שלו מתחילים לצרוח. גם המכשור של השאר.

הוא זה שמדבר. "פלישה. איך?"

טליה מחווה ביד, ודאריון מתפוגג. היא החזירה אותו הביתה.

הבזק, וגריס נמצא בחדר. חוץ מטליה, כל השאר קופצים.

"אלו לא אנחנו. אלא הסרגילים."

יאנוס רק רוצה לדעת איך הצליחו להיכנס ליקום שהוא התאים לדחיית הלא קרואים.

⌛️

גילה מתעשתת ראשונה.

"שלום חמוד, רוצה מרק?"

היציר, אם היא לא טועה, מביט בצלחת לשנייה.

"תודה, האם יש לך משהו צמחוני? הזן שלי טורפני בצורה שגרמה לי לטראומה, ועכשיו אני אוכל לכל היותר מוצרים מהחי שאינם בשר."

היא מחווה לשיש ליד, ואחרי הבזק של מעגל אור, מונחת שם פיצה ללא תוספות.

"זה בסדר?"

הוא מחייך, היא מניחה.

"תודה גברת פסעים." כשהוא פונה להסב לשולחן עם הפיצה, היא מכחכחת.

"אולי תעדיף לאכול זאת שם? אנחנו אוכלים כשר כאן, והארוחה הנוכחית שלנו הנה בשרית."

היא רואה הבזק בין יאנוס לבחור. הבחור מהנהן. והולך לשטוף ידיים. היא שומעת אותו ממלמל את התפילות של נטילת הידיים והמזון. החיוך שלה מאבד את מעט הנוקשות שנותרה בו.