צייד וקיסרות - עבר והווה
- עומרי קול-טאל
- 22 באוק׳ 2020
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 15 ביוני 2022
חזרה אל "הבלתי מסווגים"
הם רצו, באותו רגע הם היו רק משפחה.
שנסה על חייה.
זאת היתה חבורת שודדים. לה לא היו מספיק חיצים.
לו גם. הגרזן היה מגן עליו, ואולי עליה. אבל היא היתה כבדה עם תינוק מגיע.
זה לא הזמן לקרב.
היא ירתה בדיוק מספיק חיצים כדי לבלבל את הפושעים.
כדי שתהיה להם ההזדמנות.
והם רצו.
ורצו.
אבל השודדים עקבו אחריהם. יורים חיצים ומחמיצים בכוונה.
מתים מעייפות, מתים יפים.
אבל המשפחה יכולה לרוץ מהר יותר, רחוק, חכם יותר.
הם יהיו בסדר.
אבל לא.
הצוררים בטעות פגעו בה. בבטן. ההלם גרם לה למות נצח, רגע, לא מספיק, בזרועותיו רגע מאוחר יותר.
והיה לו ירוק בעיניים.
הצרחות התחילו,
ונגמרו מהר.
….
המלך היה בשלטון זמן רב.
רב יותר ממה שגבר אמור. אך נעוריו ואונו עודם בעיתם.
לא שהאחרון נחלק עם מישהו עוד מלפני שלטונו.
Image by Gioele Fazzeri from Pixabay
Comments